“INSOURCING” נוסף לסל הקניות. מעבר לסל הקניות
אין דבר העומד בפני הריצוי
₪95
ב- 6 השנים שאני מלווה מעצבות פנים, אדריכליות ומלבישות בתים בדרכן המקצועית – אני רואה איך האמונות המגבילות שלהן מובילות אותן לעשות צעדים שלא רק פוגעים בהן מבחינה מקצועית, אלא גם מתישים אותן ומוציאים את כל תחושת הסיפוק מהעבודה שהן כל כך אוהבות.
אחד הביטויים המאוד נפוצים לאמונות האלה הוא הצורך הבלתי פוסק לְרַצּוֹת את הלקוחות.
ומה קורה אז?
- מעצבות רבות לוקחות על עצמן הרבה יותר אחריות ועבודה ממה שבאמת נכון לקחת, רק מהחשש שהלקוחות לא יהיו מרוצים;
- הן מרגישות שחוסר שביעות רצון מצד הלקוחות אוטומטית יהיה מתורגם לכך שלא ימליצו עליהן;
- הן רוצות להיות שירותיות, ובסופו של דבר מותשות מכיבוי שריפות ומניהול לוגיסטיקות שכלל לא קשורים לחלקן בתהליך;
- הן מוצאות את עצמן עסוקות בהשוואת הצעות מחיר, משאים ומתנים ותחושת אי נוחות רבה על היותן בעמדת המתווכת;
- ולמרות המאמצים העילאיים שלהן לתת ללקוחות את התחושה הכי טובה ואת השירות הכי מעולה – איכשהו זה אף פעם לא מספיק.
למה זה קורה לנו, ואיך אנחנו יכולות למנוע את הריצוי המתיש הזה ולהחליף אותו בשירותיות מקצועית ואמיתית, שבאמת תוביל אותנו לסיים את הפרויקט עם לקוחות מרוצים ועם תחושת סיפוק רבה גם מאופן ניהול הפרויקט שלנו?
על כל אלה ועוד נדבר בוובינר:
- על ההבדל בין שירות לריצוי, ומה קורה כשאנחנו לא עומדות בקפידה על ההבדל הזה
- מה הסיבות שכל כך חשוב לנו לְרַצּוֹת את הלקוחות, ומתי זה הופך להיות בעוכרינו?
- איך משמרים את הלקוחות מרוצים ממש מנקודת הפתיחה של הפרויקט ועד לסיום?
- איך שומרים על תקשורת טובה גם כשהדינמיקה עם הלקוחות קשה ושונה ממה שאנחנו רגילות?
- איך מובילים את הפרויקט בבטחון כדי להבטיח ששביעות הרצון של לקוחות ושותפים לא תבוא על חשבון המקצועיות ותחושת הערך שלנו?
- ומה עושים כשנוצר משבר שמאיים על היחסים עם הלקוחות ועל תחושת שביעות הרצון בסוף?
הוובינר מוגבל לצפיה תוך 90 יום מיום הרכישה בלבד.
